רני למדה פילוסופיה, מומחית בפסיכולוגיה קלינית, ובוגרת לימודי המשך בפסיכותרפיה באוניברסיטת תל-אביב.  התנסתה ב7 שנות טיפול קוהוטיאני ו6 שנות פסיכואנליזה קלייניאנית.  היתה מרצה אורחת באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון.  הציגה מאמרים בארץ ובחו"ל.  בעשר השנים האחרונות מיעטה במעורבות אקדמית והתרכזה בהעמקת תרגול ולימוד דהרמה בריטריטים בארץ ובחו"ל.

רני מוצאת חסות בבודהא-דהרמה-סנגהא ומתרגלת מדיטציות ריכוז, מודעות נטולת בחירה, וויפאסאנה. היא מלמדת ומנחה קבוצות לימוד דהרמה ומדיטציה.  פעילה בעמותת תובנה, מייסדת בית הסנגהא, חברה בדהרמה מעורבת חברתית.  מדריכה מטפלים בגישה מבוססת מיינדפולנס. פוגשת אנשים לליווי טיפול חקירה וייעוץ.  כותבת הגות פרוזה ושירה.  הוציאה את "אלמוגים: ספור מונולוגי" (בהוצאת הקיבוץ המאוחד), "כנף ציפור בפי דג" (בהוצאת קרן).  רני ניזונה מזיקה עמוקה לאומנויות ולטבע.  מאמינה ב "היי השינוי שברצונך לחולל".  אם לשלושה בנים. 

"לכן, מה שאנו מעוניינים לעשות, בקווים כללים, הוא להגיע לאינטגרציה של פרויד ובודהה, אנו מעוניינים להגיע לאינטגרציה של "פסיכולוגית מעמקים"… עם "פסיכולוגית גבהים". למעשה, אנו נצצאים בנקודה מבשרת טובות באבולוציה האנושית, כיוון שבפעם הראשונה בהיסטוריה יש לנו אפשרות לגשת גם לפרויד וגם לבודהה. את התגליות העמוקות של המערב המודרני- כך הרעיון של התת-מודע הפיסוכ-דינמי, שאותו באמת אי אפשר למצוא בשום מקום אחר- אפשר לשלב עם המסורות המיסטיות או העיוניות של המזרח והמערב כאחד, ולגבש גישה שתכיל את "כל צבעי הקשת של המודעות". (וילבר 2000, עמ' 206)

פסיכולוגיה טרנספרסונלית היא זרם חשיבה שעלה בארה"ב בשנות השישים של המאה הקודמת מתוך הזרם ההומאניסטי. בין יוזמיו היו אברהם מאסלו, סטניסלב גרוף ועוד. זרם חשיבה זה מנסה לראות את ההתפתחות האנושית בראיה רב תרבותית הכוללת הן את הפסיכולוגיה המערבית המודרנית והן את התובנות העולות מתוך מחשבת המזרח. מתוך נסיון זה לאינטגרציה, נוצרו תאוריות, מודלים ואף התבונות מעמיקה במתרחש בחדר הטיפולים. בישראל של היום, התפיסות האינטגרטיביות חשובות ביותר עבורנו מכיוון שלעיתים נוצר פער עבור מטפלים בין הגישות המערביות בהן התחנכו לבין ידע חוויתי או תאורטי לגבי מדיטציה והגישות מהמזרח. הדבר מעורר שאלות רבות לגבי הקשר בין מדיטציה וחדר הטיפולים.

בתכנית יפגשו התלמידים את המודלים של הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית בכדי לפתוח פתח לדיון מעמיק בשאלות האינטגרציה. את הקורסים תעביר מתי ליבליך, שספרה האדם שבקצה האגו
(2009) הוא ספר מבוא  יחיד בעברית לגישות אלו.

 האתגר הגדול שביצירת אימון מודעות עכשווי הנו שיהיה אפקטיבי, טוטאלי ומדויק מחד, ותואם חיים מאידך.במובן זה, שיטת התנועה האותנטית, המפתחת קשב חסר פניות לחוויה האישית עם כלים לתקשורת בינאישית מודעת, היא שיטה אידיאלית לתמיכת חיים והתמרתם בעולם המערבי כיום. השיטה,כפי שהיא מובאת בתכנית ההכשרה למטפלים, מדגישה אימון אישי מוקפד עם פתיחות רציפה להעמקת המפגש עם האחר. הסטוריה: רקע רעיוני פילוסופי שיטת התנועה האותנטית פותחה בשנות השישים של המאה הקודמת על ידי רקדנים ומטפלים בעלי עניין בממשק בין אומנויות התנועה והטיפול,במיוחד פסיכותרפיה ועבודת חלומות יונגיאנית. קבוצת חוקרים זאת, שביניהם מרי וויטהאוס,מריאן צ'ייס וטרודי סצ'ופ, תרמו רבות להתפתחות תחומי התרפיה בתנועה, והפסיכותרפיה הגופנית.בהמשך הדיאלוג הבינתחומי, זואי אבסטראי, ג'ואן צ'ודורו וג'נט אדלר צירפו את אשר היה ידוע לכלל שיטה, בהדגשה של תודעת העד; זאת, גם בהשפעת שיטות מדיטטיביות לפיתוח התודעה מן המזרח. כיום, יתרונות השיטה מוכרים והשימושים בה התרחבו. שימושים השיטה כיום משמשת כ: אימון מיינדפולנס חלק מתהליך פסיכו-תרפויטי אישי או זוגי, להעצמת תחושת העצמי ולהצפת חומרים שאינם ידועים למטופל/ים(ולמטפל…) אימון תומך בתהליכי יצירה אומנותיים, כדי להתחבר, לפתוח ולהפתח למקורות יצירתיים ולרעיונות חדשים בשדה היצירה שיטה לאפשור תקשורת קהילתית בריאה בקהילות מתפתחות וקיימות אודות האימון בתנועה אותנטית יש תמיד MOVERו WITNESS. הראשון שוהה במרחב בעיניים עצומות, הוראתו לאפשר למה שקורה לקרות ולשים לב למה שקורה, מבלי לפגוע, פיזית, בעצמו או באדם אחר. השני, העד, יושב בפריפריה של המרחב, והוראתו לשים לב למה שקורה,קודם כול עם עצמו במונחים של תחושות פיזיות, רגשות, מחשבות וכל דבר אחר ,ואז עם הנעים במרחב. בתום זמן קצוב, נפגשים המשתתפים במעגל ומוזמנים לחלוק את חוויותיהם בדיבור בלשון הווה ומנקודת המבט של החוויה האישית בלבד. קישורים לאתר של זואי אבסטראי, ממפתחי השיטה, ראש המכון לחקר התנועה האותנטית באוניברסיטת נרופה וחברה בסגל ההוראה של התכנית לתרפיה מבוססת מיינדפולנס בבר אילן: http://www.authentic-movement.org/home לאתרים נוספים: http://holdingspace.weebly.com/index.html למאמר אודות התנועה האותנטית כאימון מדיטטיבי: http://www.lesley.edu/journals/jppp/12/PDF/JPPP12–MarcowSpeiserFranklin.pdf ספרות רלוונטית Authentic Movement: Essays by Mary Starks Whitehouse, Janet Adler and Joan Chodorow. Edited by Patrizia Pallaro (1988). Jessica Kingsley Publishers Authentic Movement: Moving the Body, Moving the Self, Being Moved, A Collection of Essays volume II. Edited by Patrizia Pallaro (2007). Jessica Kingsley Publishers Adler, Janet. Offering from the Conscious Body: The Discipline of Authentic Movement. Rochester: Inner Traditions, 2002.

"הקומי הינה תרומה מהפכנית בהבאת mindfulness לקהילתינו הטיפולית" 
— דניאל סיגל, מחבר "The Developing Mind" ו "The Mindful Brain" 

"הקומי היא כוח מרכזי בקידום השילוב של מודעות לרגע (mindfulness) בפסיכותרפיה"

 — בבת רות'צ'ילד, M.S.W, מחברת "הגוף זוכר" 

שיטת הקומי לפסיכותרפיה חוויתית הינה שיטה אלגנטית ואפקטיבית להתפתחות, שינוי וצמיחה. היא פסיכותרפיית עומק המתבססת על מודעות לרגע (mindfulness) ומשתמשת ברגע ההווה כנתיב ישיר, מהיר וחוויתי לחומר לא מודע. השיטה משתמשת במגוון רחב של טכניקות בעבודה עם יחידים, זוגות, משפחות וקבוצות. כמו כן, הקומי משתמשת בתבונת הגוף כשער ליצירת התפתחות ברבדים עמוקים שלעיתים אינם נגישים לשפה והבנה ורבלית. השיטה מגובה באלפי שעות של יישום קליני וכן במחקר על הבסיס הנוירולוגי של מודעות לרגע (mindfulness) ויישומה לצורך שינוי במבני עומק פסיכולוגים. יעילות השיטה מתאפיינת בחשיפת חומרים פסיכולוגים המארגנים את האישיות ויצירת חוויה טרנספורמטיבית. תוצאות טיפוסיות מתאפיינות בשינוי עמוק ברמה רגשית, קוגניטיבית והתנהגותית.

הסטוריה ומקורות
גישת הקומי נוצרה בשנות השבעים על ידי רון קורץ, תרפיסט, מורה וחוקר. על מנת לחקור ולפתח את השיטה ארגן רון בשנת 1981 קבוצה של תרפיסטים ומחנכים ויצר את המכון ללימודי הקומי. היום הכשרות הקומי מוצעות בכל רחבי העולם: ארה"ב, אירופה, קנדה, דרום אמריקה, אוסטרלייה, ניו-זילנד ויפן. השיטה המשלבת עקרונות מדעיים,פסיכולוגים ורוחניים ומתוך שילובם נוצרה שיטה אינטלגנטית ויעילה של פסיכותרפיה. הגישה נשענת על עקרונות מהבודהיזם והדאויזם, על בתי ספר שונים של פסיכולוגיה מערבית, כמו גם על שיטות ממוקדות גוף-נפש (גשטאלט, פלדנקרייז, התמקדות, היפנוזה אריקסונית, נורולינגוויסטיקה ועבודתם של וויליאם רייך ואלכסנדר לואן).  

חוט השני של הקומי: נוכחות אוהבת, קשב, ואורגניות
גישת הקומי מונחית על ידי חוט שני עדין ונוכח. איכויות חשובות ומרכזיות של הגישה הם עדינות, חמלה, קשב ,ואורגניות (Mindfulness) אלו התפתחו ושולבו בהשראת הבודהיזם והדאויזם. בנוכחות אוהבת (loving presence) כוונתנו היא לגישה של קבלה עדינה ואכפתיות. נוכחות זו מגבירה את תחושת הביטחון וכך יוצרת מרחב בו האדם מרגיש נינוח ופתוח לאפשר לעצמו לבוא במגע עם חלקים תת מודעים המארגנים את אישיותו, התנהגותו ומעצבים את חווית חייו. 

בתוך מרחב העבודה אנו מטפחים את המיינדפולנס (mindfulness), או קשב בעברית, כדרך עבודה מרכזית לחקירה והבנת הפגיעה הפסיכולוגית וההזדהויות הנלוות אליה, כמו גם כשער לאותנטיות ולזרימה ההרמונית עם החיים, זרימה שמהווה את טבענו העמוק ביותר. קשב משמעותו מדועות פתוחה, סקרנית, ללא ביקורת או שיפוט ביחס לרגע הווה. הכוונה היא שהמיינד (mind) שלנו מלא (full), הוא מלא בתחושות, רגשות, מחשבות, דימויים וכדומה.זאת אומרת, אנו מטפחים עדות ברגע ההווה לכל ממדי החיים במלאותם. בהקומי אנו משתמשים בקשב ככלי אקטיבי בעבודה כך שכל תהליכי העבודה בהקומי נערכים כאשר גם המטפל וגם המטופל נמצאים במצב של נוכחות ברגע. הדבר מאפשר גישה לחומר עמוק ולא מודע בצורה מיידית, בטוחה ומכילה .עוצמת השימוש בקשב טמונה בכך שהוא מאפשר לנו, לרגע, להניח את דעותינו על החיים בצד וכך ולהתחיל ולהיווכח במה שבעצם קורה מרגע לרגע בחווית חיינו. בהתאם, שיטת הקומי מתייחסת לתוכן הורבלי-נרטיבי כמהווה עשרים אחוז מהחומר שרלוונטי בהקשר הטיפולי, ושמה דגש על הפניית הקשב של המטפל, כמו גם של המטופל, למימדי חוויה כגון תחושות, רגשות, מחוות גוף, קצב וטון דיבור, דימויים ואנרגיית חיים כללית. תשומת לב מקיפה ועמוקה זו מאפשרת לנו ללמוד כיצד האדם שמולנו מארגן את חווית חייו בהווה. הייחוד שבגישה נובע מכך שהתרפיה הופכת להיות משהו שקורה בשידור חי. כך היא משחררת אותנו מספקלוציות תיאורטיות שאמנם עלולות להיות נכונות, אך לא בהכרח מביאות לשינוי או הקלה בסבל. בכך נשמעת הקומי לעצתה של פרידה פרום רייכמן ש"המטופל צריך חוויה, לא הסבר".

 את הנוכחות האוהבת והקשב, משלבת הקומי עם עקרון האורגניות אותו שאבה מתוך הפילוסופיה והחכמה הטאויסטית שהתהוותה בסין של האלף הראשון לפני הספירה. חכמה זו אוגדה בספר הידוע של לאו טסו, הטאו טה-צ'ינג, ספר שמבטא את חוכמת הטאו, חוכמת הדרך. דרך זו היא דרכו של היקום. חכמי הטאו, בגישתם לחיים, כיוונו לדרך של הרמוניה בין האדם לטבע, ולדידם התמסרות לזרימת החיים ולטבע מובילה להרמוניה פנימית וחיצונית. כאשר אנו מאפשרים את ביטוייה של זרימה זו בתוכנו, במרחב הגוף-נפש שלנו, היא מטבעה מרפאת אותנו, כמו גם מובילה לגדילה, מימוש ותחושת חיים מלאה ומספקת. בקונטקסט של הקומי משמעה שאין אנו צריכים להיות חכמים ולתת תשובות למטופל, כי אם פשוט לאפשר תנאים לזרימה זו לבטא את עצמה. ההנחה היא, שכפי שהגוף יודע להניע תהליכי ריפוי כאשר אנו נשרטים, כך גם מערכת הגןף-נפש במרחב בו נוכחות אוהבת ותשומת לב קיימות, תרפא את עצמה ותניע תהליכי התפתחות רצויים.

 בעבודה המעשית עקרון זה משתקף בנכונותנו פשוט להיות עם ולאפשר לתהליך הריפוי להיפרש מרגע לרגע. כמטפל, אין צורך ולרוב גם אין אפשרות לדעת לאן האנרגיה האורגנית תוביל את המטופל, אך עם זאת אנו סומכים על התהליך האורגני שמטבעו יחשוף את החומרים הרלוונטים שמארגנים את האישיות ויוביל לבסוף לחוויה הרמונית וזורמת. 

 הקומי אם כן, היא פסיכותרפיה חוויתית: נוכחות ברגע מאפשרת גישה לחומר לא מודע לא רק ברמה הקוגניטיבית, אלא באופן שכולל מימדי חוויה שונים כגון תחושות גוף, רגשות, ודחפים. חומר זה מופיע "על פני השטח" בכל רגע ורגע ומשפיע, יוצר ומכונן את חוויתו הפנימית של הקליינט. הקומי מאפשרת לנו לראות ולעבוד עם חומר זה. פועל יוצא הינו שהקומי היא פסיכותפריה סומטית, ממוקדת גוף. הגוף משקף ומאחסן זכרונות והנחות יסוד משמעותיים ומכוננים ובנוסף יוצר גם הוא שער כניסה לחומר לא מודע.  

עבודת הריפוי 
גישת הקומי עוזרת לאנשים לשנות ולרפא חומרים לא מודעים, ישנים, עמוקים ומגבילים.  חומרים אלו מורכבים מזיכרונות ילדות, תמונות, אמונות והנחות יסוד פנימיות, תבניות עצבייות ועמדות רגשיות עמוקות וחקוקות. אלו מעצבים סגנונות אישייות, הרגלים, התנהגויות, תפיסות מציאות וצורות התיחסות אשר מאפיינות את האינדיבידואל. בדרך כלל, בצורה לא מודעת, מארגנים אלו את יחסו/ה לאלמנטים מרכזיים בחיים: תחושת ביטחון, תמיכה, כוח, חופש, שליטה, אחריות, אהבה, הערכה, מיניות, רוחניות וכדומה.  בכל אחד מאיתנו היחס לחלק מתחומים אלו הוא שלם ובריא ואילו היחס לתחומים אחרים הוא מוגבל וקשה. השיטה מסייעת לאדם להבחין באותם עמדות והנחות יסוד מגבילות המעצבות את חווית חייו, כמו גם מאפשרת לשחרר את אנרגיית החיים ה"כלואה" בתוך מבנים אלו. כפועל יוצא מאפשרת השיטה גם חיבור חדש ומודע לאנרגיה האורגנית שהיא בסיס קימנו, אנרגיה המתבטאת בזרימה טבעית של מימוש והגשמה עצמית מספקים. 

שינוי חומר לא מודע מגביל ומזיק: לאחר שחומר לא מודע מגביל התגלה, הוא נחקר ומשתנה. השינוי מתחיל עם מודעות לחוויה הפנימית ברגע, חומר לא מודע עולה בצורה מודעת, מחסומים נבדקים ונבחנים, התנסות חדשה מוצעת ומשתלבת, וחומר מהותי קשה מתחיל להירפא. 

אינטגרציה לחיי היום יום: לבסוף אנו עוזרים לקליינט לשלב את האמונות, הנחות היסוד וההבנות החדשות בחיי היום יום. כך העבודה והשינוי שהתרחשו בטיפול מתרחבים ומגיעים למשפחה ולבית, לעבודה, ולמערכות יחסים משמעותיות. 

החומרים לקוחים מאתר http://hakomiisrael.com/

אתרים נוספים:

http://www.hakomiinstitute.com/

 הנו חבר מייסד ושותף מרכז בתכנית לתרפיה מבוססת מיינדפולנס באוניברסיטת בר אילן,  במסגרת היחידה ללימודי המשך במחלקה לעבודה סוציאלית, ע"ש לואיס וגבי וייספלד.

לפני מספר שנים שב לארץ לאחר כחמש עשרה שנים בחו"ל, ביניהן תקופות ארוכות בהודו ובארה"ב. במשך שנותיו בהודו בילה את מרבית זמנו בטבע בתרגול יוגה ומדיטציה.עם הגיעו לארה"ב, פגש בשיטת התנועה האותנטית והוסמך ללמד בה. בעשור האחרון, שנטם הבנה ומיישם שיטת תרגול מיינדפולנס הכוללת תרגול אישי במדיטציה עם תרגול קבוצתי בתנועה אותנטית ובתקשורת בינאישית מודעת. שנטם בוגר אוניברסיטת נארופה הבודהיסטית בקולורדו,ובעל MA בספרות וכתיבה מאוניברסיטת בר-אילן. ספרו Mideast Tango יצא לאור ב-2010, ומספר את סיפורו של חייל בזמן האינתיפאדה הראשונה מנקודת המבט של החוויה הישירה בלבד. שנטם מתגורר במרכז הארץ, נשוי ואב לבן אחד.

   מתי היא אחת ממרכזי התכנית לתרפיה מבוססת מיינדפולנס באוניברסיטת בר אילן,  במסגרת היחידה ללימודי המשך במחלקה לעבודה סוציאלית, ע"ש לואיס וגבי וייספלד. היא כותבת עבודת דוקטורט באוניברסיטה העברית בנושא נשים שיצאו מכתות/ קבוצות דת חדשות וסיימה את לימודי התואר השני בפסיכולוגיה מזרח- מערב באוניברסיטת California Institute of Integral Studies  בסן פרנסיסקו ב1999. היא מלמדת במסגרות שונות: בין היתר- לימודי המשך בית הספר לחינוך אוניברסיטת תל אביב, התכנית לפסיכותרפיה מזרח- מערב באוניברסיטת תל אביב ובמסגרות פרטיות. מתי תלמידת הבודהיזם והדאואיזם כעשרים וחמש שנה ופוגשת אנשים ליעוץ בנושאים אלו. בין פירסומיה:
(2012) בין כאב לסבל בבודהיזם ובדאואיזם. בתוך: חידת הייסורים. כהנא,דויטש ורדמן עורכים. הוצאת ידיעות אחרונות.
(2010) בין האור לצללים: השפעת החוויה המיסטית על הנפש. אקדמות, 25: 139-149,
(2009) האדם שבקצה האגו :פסיכולוגיה טרנספרסונלית מפגש בין מזרח למערב. כתר, רימון.

maty_lieblich@yahoo.com

Welcome to WordPress. This is your first post. Edit or delete it, then start blogging!